פוסטים

בדיקת יסודית של משקה העשוי ממזון חדש לגמרי בעמק האומו, אתיופיה

מה בין סלט ארגולה, מלח ומזון חדש

,

ישנם כאלה, ואני בתוכם המתענגים על סלט מריר, טרי ומרענן מארגולה (Eruca sativa) . בדומה ליתר בני משפחת המצליבים  הארגולה גדושה במרכיבים בעלי פעילות נוגדת חמצון ואנטי דלקתיות דוגמת  sglucosinolates &  flavonoid.

יחד עם זאת, חלק לא מבוטל, שלא לומר מרבית האוכלוסייה בעולם המערבי מעדיפה את הטעם המתוק. מבין סוגי המזון עתירי הסוכר יש לציין משקאות ומיצים מומתקים הרוויים, חטיפים כולל חטיפי "בריאות" לכאורה, רטבים ועוד.

השינוי הצפוי בחקיקה הנוגעת לסימון תזונתי אשר עומדת להיכנס לתוקף בתחילת 2020 צפויה לגרום לכך שמוצרים רבים המועשרים בסוכר, מלח ושומנים יסומנו בצורה בולטת, ומרתיעה.

מלח

מדינות רבות בעולם  (WASH), ובכללם ישראל פועלות כבר מספר שנים על מנת להפחית את צריכת המלח באוכלוסייה. בארץ אומצה התכנית הלאומית להפחתת צריכת המלח באוכלוסייה בישראל אשר מטרתה להגיע לצריכה ממוצעת של עד 6 גרם מלח ליום למבוגר.

כורה מחזיק בלוק מלח במדבר דנאקיל, אתיופיה

במישור המתוק, יצרני מזון רבים מחפשים תחליפים ופתרונות אשר יפחיתו את רמת הסוכר אבל עדיין ישמרו על המתיקות. בדרך זו ניתן יהיה לשמר את הטעם המתוק, ובמקביל לא לסמן בצורות הסימון החדשות (ראו בבלוג הקודם תקנות סימון 2019). על מנת ליצור מוצרי מזון או תוספי תזונה טעימים ונטולי או מופחתי סוכר משתמשים בממתיקים מלאכותיים וטבעיים כאחד. לחלקם יצא שם "רע" שאינו בהכרח מוצדק בשימוש מתון, ולחלקם טעם לוואי או קימת לגביהם מגבלת צריכה.

לצורך הפחתת רמות הסוכר נעשה שימוש בין השאר בממתיקים דוגמת גליקוזידים מסטיביה (Stevia rebaudiana) , פוליאולים למיניהם דוגמת  Xylitol, Erythritol. בארה"ב ובאירופה ישנו שימוש גם בממתיקים אחרים שטרם נרשמו בארץ, ומכאן עולה השאלה איך מכניסים לשימוש ממתיק או כל תוסף מזון או ממתיק חדש?

מזון חדש

שירות המזון הגדיר נוהל ברור לרישום מזון חדש. הנוהלכולל הגשת תיק אשר יכלול בין היתר:

  • סקירה בוטנית במידה והמרכיב צמחי
  • סקירה כימית אם מדובר על תרכובות חדשות או חומרים כימיים
  • שימושים קודמים שנעשו במזון החדש
  • שיטות זיהוי (Assay)
  • סקירה ביחס למדיניות ברשויות בריאות אחרות
  • היסטוריית השימוש בחומר אם הייתה כזו
  • סקירת הגבלות על הצריכה
  • סקירה פרמקולוגית לגבי המוצר כולל אינטראקציות עם תרופות ותכשירים רפואיים (ניתן לקבל בנוסף גם שירות יעוץ רוקחי ופרמקולוגי בהתאם לצרכים)
  • בצמחים פירוט ביחס להליך היצור ומיצוי (במידה ורלוונטי) טוקסיקולוגיה ועוד

אחרי איסוף ניתוח ועריכת החומר מוגש החומר באופן מקוון לוועדה למזון חדש ומה שנותר הוא להמתין להחלטת הוועדה, וזה כבר סיפור אחר לגמרי

להבהרות וקבלות מידע נוסף מוזמנים לפנות כאן

תקנות סימון תזונתי 2019

עוד כמה מילים לפני שצוללים ומקשרים לתחום המזון החדש, סמלים אדומים, סימון ירוק ועדכון סימון תזונתי:

לאחר די הרבה התלבטויות ולחצים מכיוונים רבים התקבלו תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון)(סימון תזונתי), התשע"ז- 2017. בהתאם לתקנות אלה, על כל יצרני ויבואני מזון לבחון ולבדוק מחדש את כל סימון מוצרי מזון, והאריזות אותם הם מייבאים, מייצרים או מפיצים, ולעדכנם בהתאם להרכב המוצר וערכיו התזונתיים (סוכר, נתרן ושומן רווי).

במידה וכמויות השומן רווי, סוכר או נתרן יעלו על הכמויות המצוינות בחקיקה יש לסמנם בצורה שנקבעה עם הסימנים הבאים:

חשוב לציין כי קיים פטור מסימון סמלים אדומים באריזות ששטח קדמת האריזה שלהם קטן מ 25- סמ"ר [את דרך חישוב שטח קידמת האריזה ניתן למצוא סעיף 9.2 (ג) ]

התקנות עומדות להיכנס לתוקף החל מה-1.1.2020 וכדאי להיערך מראש ולהתאים את התווי לדרישות החקיקה לדרישה.

תמונה של תרופות

אנטיאוקסידנטים ואינטראקציות עם תרופות – קו אנזים CoQ10

,
Company logo

אנטיאוקסידנטים (Antioxidants) ורדיקלים חופשיים- מה זה בכלל ומי צריך אותם ?