עדכוני קנאביס – ארה"ב וישראל

, ,

CBD בארץ

פקודת הסמים המסוכנים– תוספת ראשונה, הינה החקיקה הרלוונטית ביחס לכל הסמים המסוכנים, ובכללם לצמח הקנאביס.

הפקודה מגדירה את כל צמח הקנאביס, על כל מרכיביו כסם מסוכן, ובלשון החקיקה: 

"קנבוס" – כל צמח מהסוג קנבוס (Cannabis) וכל חלק ממנו, לרבות שרשיו אך למעט שמן המופק מזרעיו.

ישראל הובילה ומובילה בהיבטים רבים את תחום הקנאביס העולמי, ובכללם את נושא המדיקליזציה של תחום הקנביס הרפואי. יחד עם זאת, ישנם עוד נושאים שדורשים אסדרה, ובכללה ההשקפה כי מקומו של ה-CBD אינו צריך להיכלל בפקודת הסמים. 

הנחת היסוד של רבים מהעוסקים בענף היא כי במוקדם או במאוחר הדבר ישתנה, ודיווחים בעיתונות טוענים כי משרד הבריאות מקדם החרגת CBD מפקודת הסמים. משמעות הדבר היא כי ניתן יהיה להשתמש ב-CBD לצרכים נוספים.

ה-FDA והמצב בארה"ב

בארה"ב הקנאבידיול (CBD) משמש כשחקן ראשי במוצרים רבים ובכללם מזון, תוספים לבעלי חיים, תמרוקים ועוד. כל חיפוש עם מילת המפתח HEMP/CANNABIS ב- AMAZONE יעלה עשרות מוצרים המכילים CBD ו-HEMP.

בין הפריטים שנמכרים ניתן למנות חבלים, תיקים נעליים, תוספים לכלבים, שמן HEMP, ותוספי תזונה שונים המכילים HEMP.

לפני כחודשיים לערך, סיפר לי חבר כי בכנס בנושא קנאביס בארה"ב הזהיר נציג של ה-FDA כי מינהל המזון והתרופות האמריקני עומד לנקוט בפעולות כנגד חברות המוכרות ומשווקות מוצרים הכוללים HEMP.

בהתאם לכך, הוציאה הרשות בשלהי נובמבר האחרון הזהרה ל- 15 חברות על מכירה לא חוקית של מוצרים המכילים CBD, שאחת מהן היא מכירת מזון לבעלי חיים:

FDA warns 15 companies for illegally selling various products containing cannabidiol

לחברות ברשימה ניתנה ארכה של 15 ימי עבודה על מנת להגיב. החברות יצטרכו להראות כיצד יתקנו את ההפרות הללו וכיצד ימנעו מהם לחזור על עצמם. במידה ולא יעשו כן, החברות המדוברות עשויות להתמודד עם צעדים משפטיים למקרה שלא יינקטו צעדים נוספים בכדי להתייחס להערות ה- FDA.


מעבר לכך, הודיע ה- FDA כי לא ניתן להגדיר את ה- CBD כ- GRAS. הגדרה זו מאפשרת את השימוש במיגוון רחב של מוצרים. לעמדה זו של ה-FDA צפויה להיות השפעה מהותית על השוק.

בבלוג הבא, אתן סקירה לגבי עידכונים לגבי המצב באירופה ביחס למוצרי מזון, וגם ביחס לקנאביס רפואי

להבהרות וקבלות מידע נוסף מוזמנים לפנות כאן

FDA Vs. CBD

/0 תגובות/על ידי

קנאביס, מזון, קוסמטיקה ומה שביניהם

, ,

בתקופה האחרונה נרשם גידול אדיר במספר המזונות והתמרוקים אשר שואפים לנכס לעצמם חלק מהטרנד העולמי בנושא קנאביס. הדבר נעשה ע"י הכנסת מילת מפתח לפרסום המוצר: CBD

דומה ש"כמעט כל גוף" המחפש דרך מהירה לשוק משתמש במילת קסם זו על מנת להגדיל את המכירות, שווי השוק, או למקסם את ההנפקה וגיוס הכספים.

CBD

ה-CBD, או בשמו המדעי Cannabidiol הינו חומר כימי ממקור צמחי הנגזר ממינים של צמח הקנאביס. זהו הפיטוקנאבינואיד העיקרי, המהווה עד 40% מתמצית צמח הקנאביס.

מולקולת ה-CBD

ה-CBD נקשר למגוון רחב של אתרים במערכת האנדוקנאבינואידים בגוף. מאות מחקרים כבר בוצעו, ועדיין מבוצעים בכל רחבי העולם על מנת להבין עד תום את פעילותו והשפעותיו המדויקות. חלק מהמחקרים הקליניים ניתן למצוא באתרים כגון: ClicalTrials.gov.

מבין פעולותיו המבטיחות של ה-CBD  ניתן לציין פעילותו כמשכך כאבים, נוגדת פרכוסים, מרגיע שרירים, נוגד חרדה, אנטי-פסיכוטית ואף פעילות נוגדת-דלקת, נוגדת דלקת ונוגדי חמצון.

הקנאביס מכיל יותר מ-400 מולקולות שונות, ומתוכם כ-60 נחשבים כקנבנואידים. מורכבות פעולת הקולטן (רצפטור)  הקנבנואידי מסבירים את המינעד הרחב של  הפעילויות. באמצעות קולטני קנבינואידים 1 ו- 2 (CB1 ו- CB2).

המערכת האנדוקנבינואידית (ראהו תמונה להלן) מווסתת קוגניציה, תחושת כאב, תיאבון, זיכרון, שינה, תפקוד חיסוני ומערכות רבות אחרות בגוף. קצרה היריעה בבלוג זה אולם רק אזכיר כי ישנן עדויות רבות שה-CBD  מפעיל גם קולטנים  סרוטונרגיים מסוג 5-HT1A ואחרים, מעכב קליטה סינפטית של נור-אדרנלין, דופמין סרוטונין, GABA, פועל על המיטוכונדריה ועוד. קולטני CB1 נמצאים בעיקר במוח ובמערכת העצבים, וגם באיברים וברקמות היקפיות. ידוע כי פעילותו האנלגטית של ה-CBD מתווכת ע"י קישור ואקטיבציה של קולטני CB1.

human endocannabinoid system

המערכת האנדוקנבנואידית (התמונה מתוך Drug Discovery Today, Vol 22, Issue 1, January 2017)

CBD ורדיקלים חופשיים

ה-CBD פועל גם בדרך של עידוד יצירתם של רדיקלים חופשיים. רדיקלים אלה הידועים בשם  reactive oxygen species ROS .להרחבה כדאי לעין ב- אנטיאוקסידנטים (Antioxidants) ורדיקלים חופשיים- מה זה בכלל ומי צריך אותם ?). צורונים אלה קשורים לאחד התהליכים המסקרנים בגוף הקרוי אפטוזיס, שהינו תהליך מוות תאי מבוקר.

כסטודנט צעיר בבית הספר לרוקחות בירושלם זכיתי לשמוע את פרופ' רפי משולם, חתן פרס ישראל, הנלהב מסביר על מולקולת  ה-  Δ9-tetrahydrocannabinol. פרופ' משולם פירסם גילוי זה לראשונה בשנת 1964 במחקרו ביחד עם יחיאל גאוני, ועל כך באחד הבלוגים הבאים.

צמח הקנאביס

החוקר  Hilling הציע לחלק את צמח הקנאביס לשלושה מינים עיקריים: .C. sativa, C. indica, and C ruderalis. אולם ישנם הסבורים כי מדובר במין יחיד C. sativa עם מספר תת מינים.

בצמח הקנאביס  משתמשים כבר אלפי שנים. בחלק מהמיקרים לצורך שימוש כסיבים ובזרעים (hemp and hemp seeds) . זרעים אלה מכילים כמות נמוכה של המרכיב הפסיכואקטיבי  THC< 0.3% , ואילו  זנים אחרים משמשים כמקור למריחואנה וחשיש והם בעלי רמות THC גבוהות הרבה יותר (15-40%)

במסמך רישמי של. ועדה של ה-FDA  הממליצה לארגון הבריאות העולמי בנושא התלות בסמים נכתב בין השאר  ב- 24 בינואר 2019 (ראה כאן) :

"Preparations containing predominantly cannabidiol and not more than 0.2 percent of delta-9-tetrahydrocannabinol are not under international control" 

מוצרים המכילים CBD טהור לא צריכים להית מוכללים במסגרת אמנות הסמים הבינלאומיות, אולם הדיונים בנושא מהותי זה טרם נסתיימו עד למועד כתיבת שורות אלה

איך כל אלה מתקשרים למזון? ובעיקר ל"מזון חדש", לתמרוקים, איך מפתחים מוצרי מזון, משקאות ותמרוקים המכילים מרכיבים של צמח הקנאביס –  יש למה לצפות בבלוג הבא

להבהרות וקבלות מידע נוסף מוזמנים לפנות כאן

/0 תגובות/על ידי
בדיקת יסודית של משקה העשוי ממזון חדש לגמרי בעמק האומו, אתיופיה

מה בין סלט ארגולה, מלח ומזון חדש

,

ישנם כאלה, ואני בתוכם המתענגים על סלט מריר, טרי ומרענן מארגולה (Eruca sativa) . בדומה ליתר בני משפחת המצליבים  הארגולה גדושה במרכיבים בעלי פעילות נוגדת חמצון ואנטי דלקתיות דוגמת  sglucosinolates &  flavonoid.

יחד עם זאת, חלק לא מבוטל, שלא לומר מרבית האוכלוסייה בעולם המערבי מעדיפה את הטעם המתוק. מבין סוגי המזון עתירי הסוכר יש לציין משקאות ומיצים מומתקים הרוויים, חטיפים כולל חטיפי "בריאות" לכאורה, רטבים ועוד.

השינוי הצפוי בחקיקה הנוגעת לסימון תזונתי אשר עומדת להיכנס לתוקף בתחילת 2020 צפויה לגרום לכך שמוצרים רבים המועשרים בסוכר, מלח ושומנים יסומנו בצורה בולטת, ומרתיעה.

מלח

מדינות רבות בעולם  (WASH), ובכללם ישראל פועלות כבר מספר שנים על מנת להפחית את צריכת המלח באוכלוסייה. בארץ אומצה התכנית הלאומית להפחתת צריכת המלח באוכלוסייה בישראל אשר מטרתה להגיע לצריכה ממוצעת של עד 6 גרם מלח ליום למבוגר.

כורה מחזיק בלוק מלח במדבר דנאקיל, אתיופיה

במישור המתוק, יצרני מזון רבים מחפשים תחליפים ופתרונות אשר יפחיתו את רמת הסוכר אבל עדיין ישמרו על המתיקות. בדרך זו ניתן יהיה לשמר את הטעם המתוק, ובמקביל לא לסמן בצורות הסימון החדשות (ראו בבלוג הקודם תקנות סימון 2019). על מנת ליצור מוצרי מזון או תוספי תזונה טעימים ונטולי או מופחתי סוכר משתמשים בממתיקים מלאכותיים וטבעיים כאחד. לחלקם יצא שם "רע" שאינו בהכרח מוצדק בשימוש מתון, ולחלקם טעם לוואי או קימת לגביהם מגבלת צריכה.

לצורך הפחתת רמות הסוכר נעשה שימוש בין השאר בממתיקים דוגמת גליקוזידים מסטיביה (Stevia rebaudiana) , פוליאולים למיניהם דוגמת  Xylitol, Erythritol. בארה"ב ובאירופה ישנו שימוש גם בממתיקים אחרים שטרם נרשמו בארץ, ומכאן עולה השאלה איך מכניסים לשימוש ממתיק או כל תוסף מזון או ממתיק חדש?

מזון חדש

שירות המזון הגדיר נוהל ברור לרישום מזון חדש. הנוהלכולל הגשת תיק אשר יכלול בין היתר:

  • סקירה בוטנית במידה והמרכיב צמחי
  • סקירה כימית אם מדובר על תרכובות חדשות או חומרים כימיים
  • שימושים קודמים שנעשו במזון החדש
  • שיטות זיהוי (Assay)
  • סקירה ביחס למדיניות ברשויות בריאות אחרות
  • היסטוריית השימוש בחומר אם הייתה כזו
  • סקירת הגבלות על הצריכה
  • סקירה פרמקולוגית לגבי המוצר כולל אינטראקציות עם תרופות ותכשירים רפואיים (ניתן לקבל בנוסף גם שירות יעוץ רוקחי ופרמקולוגי בהתאם לצרכים)
  • בצמחים פירוט ביחס להליך היצור ומיצוי (במידה ורלוונטי) טוקסיקולוגיה ועוד

אחרי איסוף ניתוח ועריכת החומר מוגש החומר באופן מקוון לוועדה למזון חדש ומה שנותר הוא להמתין להחלטת הוועדה, וזה כבר סיפור אחר לגמרי

להבהרות וקבלות מידע נוסף מוזמנים לפנות כאן

/0 תגובות/על ידי

תקנות סימון תזונתי 2019

עוד כמה מילים לפני שצוללים ומקשרים לתחום המזון החדש, סמלים אדומים, סימון ירוק ועדכון סימון תזונתי:

לאחר די הרבה התלבטויות ולחצים מכיוונים רבים התקבלו תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון)(סימון תזונתי), התשע"ז- 2017. בהתאם לתקנות אלה, על כל יצרני ויבואני מזון לבחון ולבדוק מחדש את כל סימון מוצרי מזון, והאריזות אותם הם מייבאים, מייצרים או מפיצים, ולעדכנם בהתאם להרכב המוצר וערכיו התזונתיים (סוכר, נתרן ושומן רווי).

במידה וכמויות השומן רווי, סוכר או נתרן יעלו על הכמויות המצוינות בחקיקה יש לסמנם בצורה שנקבעה עם הסימנים הבאים:

חשוב לציין כי קיים פטור מסימון סמלים אדומים באריזות ששטח קדמת האריזה שלהם קטן מ 25- סמ"ר [את דרך חישוב שטח קידמת האריזה ניתן למצוא סעיף 9.2 (ג) ]

התקנות עומדות להיכנס לתוקף החל מה-1.1.2020 וכדאי להיערך מראש ולהתאים את התווי לדרישות החקיקה לדרישה.

/0 תגובות/על ידי