קנאביס, מזון, קוסמטיקה ומה שביניהם

, ,

בתקופה האחרונה נרשם גידול אדיר במספר המזונות והתמרוקים אשר שואפים לנכס לעצמם חלק מהטרנד העולמי בנושא קנאביס. הדבר נעשה ע"י הכנסת מילת מפתח לפרסום המוצר: CBD

דומה ש"כמעט כל גוף" המחפש דרך מהירה לשוק משתמש במילת קסם זו על מנת להגדיל את המכירות, שווי השוק, או למקסם את ההנפקה וגיוס הכספים.

CBD

ה-CBD, או בשמו המדעי Cannabidiol הינו חומר כימי ממקור צמחי הנגזר ממינים של צמח הקנאביס. זהו הפיטוקנאבינואיד העיקרי, המהווה עד 40% מתמצית צמח הקנאביס.

מולקולת ה-CBD

ה-CBD נקשר למגוון רחב של אתרים במערכת האנדוקנאבינואידים בגוף. מאות מחקרים כבר בוצעו, ועדיין מבוצעים בכל רחבי העולם על מנת להבין עד תום את פעילותו והשפעותיו המדויקות. חלק מהמחקרים הקליניים ניתן למצוא באתרים כגון: ClicalTrials.gov.

מבין פעולותיו המבטיחות של ה-CBD  ניתן לציין פעילותו כמשכך כאבים, נוגדת פרכוסים, מרגיע שרירים, נוגד חרדה, אנטי-פסיכוטית ואף פעילות נוגדת-דלקת, נוגדת דלקת ונוגדי חמצון.

הקנאביס מכיל יותר מ-400 מולקולות שונות, ומתוכם כ-60 נחשבים כקנבנואידים. מורכבות פעולת הקולטן (רצפטור)  הקנבנואידי מסבירים את המינעד הרחב של  הפעילויות. באמצעות קולטני קנבינואידים 1 ו- 2 (CB1 ו- CB2).

המערכת האנדוקנבינואידית (ראהו תמונה להלן) מווסתת קוגניציה, תחושת כאב, תיאבון, זיכרון, שינה, תפקוד חיסוני ומערכות רבות אחרות בגוף. קצרה היריעה בבלוג זה אולם רק אזכיר כי ישנן עדויות רבות שה-CBD  מפעיל גם קולטנים  סרוטונרגיים מסוג 5-HT1A ואחרים, מעכב קליטה סינפטית של נור-אדרנלין, דופמין סרוטונין, GABA, פועל על המיטוכונדריה ועוד. קולטני CB1 נמצאים בעיקר במוח ובמערכת העצבים, וגם באיברים וברקמות היקפיות. ידוע כי פעילותו האנלגטית של ה-CBD מתווכת ע"י קישור ואקטיבציה של קולטני CB1.

human endocannabinoid system

המערכת האנדוקנבנואידית (התמונה מתוך Drug Discovery Today, Vol 22, Issue 1, January 2017)

CBD ורדיקלים חופשיים

ה-CBD פועל גם בדרך של עידוד יצירתם של רדיקלים חופשיים. רדיקלים אלה הידועים בשם  reactive oxygen species ROS .להרחבה כדאי לעין ב- אנטיאוקסידנטים (Antioxidants) ורדיקלים חופשיים- מה זה בכלל ומי צריך אותם ?). צורונים אלה קשורים לאחד התהליכים המסקרנים בגוף הקרוי אפטוזיס, שהינו תהליך מוות תאי מבוקר.

כסטודנט צעיר בבית הספר לרוקחות בירושלם זכיתי לשמוע את פרופ' רפי משולם, חתן פרס ישראל, הנלהב מסביר על מולקולת  ה-  Δ9-tetrahydrocannabinol. פרופ' משולם פירסם גילוי זה לראשונה בשנת 1964 במחקרו ביחד עם יחיאל גאוני, ועל כך באחד הבלוגים הבאים.

צמח הקנאביס

החוקר  Hilling הציע לחלק את צמח הקנאביס לשלושה מינים עיקריים: .C. sativaC. indica, and C ruderalis. אולם ישנם הסבורים כי מדובר במין יחיד C. sativa עם מספר תת מינים.

בצמח הקנאביס  משתמשים כבר אלפי שנים. בחלק מהמיקרים לצורך שימוש כסיבים ובזרעים (hemp and hemp seeds) . זרעים אלה מכילים כמות נמוכה של המרכיב הפסיכואקטיבי  THC< 0.3% , ואילו  זנים אחרים משמשים כמקור למריחואנה וחשיש והם בעלי רמות THC גבוהות הרבה יותר (15-40%)

במסמך רישמי של. ועדה של ה-FDA  הממליצה לארגון הבריאות העולמי בנושא התלות בסמים נכתב בין השאר  ב- 24 בינואר 2019 (ראה כאן) :

"Preparations containing predominantly cannabidiol and not more than 0.2 percent of delta-9-tetrahydrocannabinol are not under international control" 

מוצרים המכילים CBD טהור לא צריכים להית מוכללים במסגרת אמנות הסמים הבינלאומיות, אולם הדיונים בנושא מהותי זה טרם נסתיימו עד למועד כתיבת שורות אלה

איך כל אלה מתקשרים למזון? ובעיקר ל"מזון חדש", לתמרוקים, איך מפתחים מוצרי מזון, משקאות ותמרוקים המכילים מרכיבים של צמח הקנאביס –  יש למה לצפות בבלוג הבא

להבהרות וקבלות מידע נוסף מוזמנים לפנות כאן